קבבגי נ' ברימאג דיגיטל אייג' בע"מ ואח'

פסק דין

לפני תביעתו הקטנה של התובע כנגד הנתבעות, במסגרתה עותר התובע להחלפת כיריים שרכש מחנות הנמצאת בבעלות הנתבעת 2 ולתשלום הסך של 10,000 ש"ח כפיצוי בעבור סיכון.

עולה מכתב התביעה כי כחצי שנה עובר למועד הגשת התביעה, רכש התובעת מן הנתבעת 2 כיריים מסוג KEWOOD ובחלוף מספר חודשים, שבמהלכם נעשה שימוש בכיריים, המבער התעוות בזמן בישול, ותוך כדי שימוש רגיל בכיריים. לאחר ביקור שערך טכנאי שירות מטעמה של הנתבעת 1 בבית התובע הוחלף המבער בחדש, ללא חיוב התובע בעלות ההחלפה ומשיחה שנערכה עם הנתבעות הבין התובע כי התופעה שבה נתקל הינה תופעה נפוצה ומוכרת היטב לנתבעות. בשל האמור תבע התובע בתביעתו החלפת הכיריים ובנוסף לכך עתר התובע לחיוב הנתבעות בתשלום הסך של 10,000 כפיצוי בעבור הסיכון שהנתבעות העמידו אותו בו כתוצאה ממכירת הכיריים.

הנתבעות, בכתב ההגנה שהוגש מטעמן, הכחישו את טענות התובע ועתרו לדחיית התביעה נגדן. נטען על ידי הנתבעות, כי הכיריים נרכשו על ידי התובע ביום 7.10.12 וכי ביום 11.3.13 ביקר טכנאי מטעמה של הנתבעת 1 בבית התובע בעקבות טענה שהועלתה על ידו ולפיה ראש הטורבו של הכיריים התעוות. במהלך אותו ביקור החליף טכנאי השירות את המבער באחד חדש ללא תשלום וחרף עובדה זו הודיע התובע לנתבעות במכתבו מיום 14.3.13 על דרישתו לביטול העסקה ולתשלום פיצוי כספי. לאחר דחיית דרישתו הנ"ל של התובע לפיצוי, הוגשה התביעה.

בנוסף, נטען על ידי הנתבעות, כי עלות הכיריים שנרכשו על ידי התובע עומדת ע"ס 799 ₪ בלבד ודבר זה לא מנע מן התובע להגיש את תביעתו לפיצוי ע"ס 10,000 ₪. בנוסף, נטען על ידי הנתבעות, כי התובע חייב היה לדאוג להתקנת הכיריים על ידי טכנאי גז מוסמך בלבד וכי עיוות המבער הינו תוצאה של הנחה המבער בצורה לא מתאימה.

במהלך הדיון שנערך לפני היום שמעתי את עדויותיהם וטיעוניהם של בעלי הדין.

לאחר שעשיתי כן שוכנעתי כי דין התביעה להידחות.

בהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976, פסק הדין ינומק באופן תמציתי.

ככלל, נטל השכנוע מוטל על כתפי התובע וכפי שנקבע בד.נ. 4/69 נוימן נ' פסיה, פד"י כ"ד (2), בעמ' 229: "הנושא בנטל השכנוע חייב להוכיח את העובדה השנויה במחלוקת ואשר הוכחתה מהווה תנאי לזכייתו במשפט, כך שאם לא ישכיל להוכיחה תיפול ההכרעה בגינה לרעתו".

במקרה דנן, העובדה כי ראש הכיריים התעוות ושינה צבעו אינה שנויה במחלוקת. בענין זה די היה במבט חטוף במבער אשר הוצג על ידי התובע במהלך הדיון בתביעה, על מנת להבחין בעיוות שנגרם למבער ובשינוי שחל בצבעו.

המחלוקת בין בעלי הדין נסובה סביב השאלה מה היה הגורם לעיוות האמור, האם, כטענת התובע, פגע במוצר או שמא, כטענת הנתבעות, שימוש לא נכון במוצר, שלא בהתאם להוראות השימוש וההנחיות למשתמש.

בעניין זה, ביקש התובע להסיק מן העובדה כי ראש המבער המעוות הוחלף על ידי הנתבעות ו/או מי מהן באחר חדש ללא עלות וכן העובדה כי הנתבעות ו/או מי מהן מחזיקות במחסניהן חלקי חילוף מתאימים, כי המדובר בתופעה נפוצה ובתקלה שהנתבעות יודעות עליה ובכל זאת הן לא נמנעות משיווק המוצר.

הנתבעות מן הצד האחר, טענו לפני וטענתן לא הופרכה, כי הכיריים עומדים בדרישות התקן הישראלי וכי לא קיים בהם פגם כלשהו. בנוסף, טענו הנתבעות ואף טענתן זו לא הופרכה, כי התובע הודרך בעת רכישת הכיריים כי עליו לדאוג להתקנות הכיריים על ידי טכנאי גז מוסמך וכן, וזאת חשוב לציין, כי עליו לעיין בהוראות השימוש בטרם יחל את השימוש במוצר.

עיון בהוראות ההתקנה – השימוש – התחזוקה של הכיריים הרלבנטיים (מוצג נ/1), מלמדנו כי רוכש המוצר נדרש להציב/למקם את המבערים וכיפות המבערים לאחר הניקוי, בדיוק רב במגרעות המיועדות לכך. עוד מציינות ההוראות הנ"ל כי אות להנחה טובה של המבערים במקומם הנכון הוא קול נקישה הנשמע בעת מיקום המבער. ההוראות אף מזהירות ומציינות כי הצבת המבער בצורה לא נכונה ומדוייקת עלולה לגרום לעיוות המבער ולשינוי צבעו - תסמינים שאירעו בפועל בכיריים שרכש התובע במקרה זה.

יצויין, כי הקטע הרלבנטי בחוברת ההוראות הנ"ל מודגש באמצעות מלבן המקיף אותו ומצביע על חשיבותו.

במקרה דנן, לא עלה בידי התובע להוכיח כי קיים פגם בייצור הכיריים או כי הנתבעות ו/או מי מהן התרשלנו בעת שמכרו לו את הכיריים.

העובדה כי מדובר בכיריים העונים על דרישות התקן הישראלי יש בה כדי להטות את הכף לטובת הנתבעות. כך גם העובדה כי הנתבעות הנחו את התובע, באמצעות הפנייתו להוראות השימוש הנ"ל, לאופן שבו עליו למקם את המבערים ולעיוות העלול להיגרם להם כתוצאה מהצבת לא נכונה ובלתי מדוייקת של המבער.

בנסיבות, שוכנעתי כי לא עלה בידי התובע להוכיח את כל רשלנות מצד הנתבעות ו/או מי מהן ובנוסף, ואף זאת חשוב להדגיש, לא עלה בידי התובע להוכיח טענתו לגרימת נזק.

בנסיבות העניין, הריני דוחה את התביעה.

לפנים משורת הדין, אינני עושה צו להוצאות.